להשלים עם חוסר הוודאות

קמתם בבוקר, לפני העבודה וגיליתם שהרכב לא מתניע... הגעתם לשדה התעופה, והודיעו לכם כי הטיסה שלכם התבטלה... הגננת האהובה הודיעה שעוברת לעיר אחרת בחודש הבא... והבוס שכל כך הערכתם עומד לעזוב.... שמועות על גל פיטורים גדול... ארה"ב אולי תתקוף באיראן...ממצא חשוד מהאולטרסאונד האחרון שמחייב בירור נוסף ועוד ועוד...

החיים מביאים אלינו אירועים בלתי צפויים, לפעמים מבלי לתת לנו מרווחים בין אחד לשני... קשה מאוד להישאר אדישים אליהם, לעתים הם אף ישנו את חיינו בהרבה היבטים, אך עדיין, תסכימו איתי כי ההבדלים ביננו, בקבלה ובניהול של אותם אירועים יכולים להיות עצומים...

ישנם אנשים שהצורך שלהם בסדר, במבנה, בחיזוי ובהירות, בתבניות, בכללים וחוקים הוא מאוד גבוה (PNS-PERSONAL NEED FOR STRUCTUREׁׂ) מחקרים מראים, כי כאשר אנשים בעלי צורך גבוה במבנה נתקלים בחוסר וודאות, הם חווים זאת בצורה קשה יותר מאחרים, פיזית ונפשית, תחשבו על דג שהוציאו אותו מהמים... עבורם וודאות היא כמו חמצן ביום יום.

שהיינו ילדים הסבירו לנו שקיימת חוקיות בעולם, סיבה ותוצאה. אם אסובב את ההגה ימינה ככה הרכב יפנה לאותו כיוון, אם לא אצחצח שיניים יהיו לי חורים, אם מישהו עובר על החוק הוא ייענש ולחיוב כמובן-אם אשמור על הבריאות שלי, אגדל להיות בריא וחזק, אם אהיה נחמד למישהו- הוא יהיה נחמד אלי בחזרה, הכול צפוי וידוע מראש כביכול, כמה "קל ופשוט" , אך האם באמת ככה עובד העולם?

כשאנחנו מתבגרים אנחנו מתחילים להפנים כי דברים קורים גם ללא שוב סיבה הגיונית, אנחנו המומים, כואבים, אבלים... ההשלמה וההבנה הזאת של החיים היא קריטית, לא לכל דבר יש תשובה, או סיבה, לא תמיד נוכל למצוא היגיון... ובגדול- שאין לנו באמת שליטה, אנחנו מתחילים להשלים עם אקראיות העולם.

פרופ' יורם יובל כתב: בתוך הדבר הענק הזה (היקום) אנחנו מתקיימים להרף עין, כמו ניצוץ שמבהיק לשבריר שניה בתוך החושך, ונעלם כמו שבא. וכאשר נמות, וזה יקרה בוודאות מוחלטת בעוד כמה עשרות שנים לכל היותר, תכבה התודעה שלנו אחת ולתמיד, ואנחנו נעלם לנצח.

זאת האמת על החיים שלנו, והיא בלתי נסבלת לחלוטין.

כאשר אנשים בעלי צורך גבוה במבנה חווים איום על תחושת השליטה שלהם, הם יעשו הכול כדי להחזיר לעצמם אותה. למשל באמצעות אשליה שהם בשליטה (זה הזמן לחשוב איזה סיפור אנחנו מספרים לעצמנו או מה אנחנו עושים כדי לחשוב שיש לנו שליטה) דרך יכולת חיזוי והבנה (הצמא שלנו לדעת מה צופן לנו העתיד): אסטרולוגיה, תקשור, קבלה, דת. אם אעשה פעולה מסוימת- זה יגרום למשהו מסוים, אם אקח קמע, אניח תפילין יקרו דברים טובים, אני מחזיר אלי את השליטה...אמונות טפלות (ירקתי על חתול שחור- ביטלתי משהו רע) גם 0CD נשען על הרעיון הזה.

כמו כן, גם תיאוריות קונספירציה, באות בניסיון להחזיר לנו את הבהירות, ההיגיון, המבנה... תחשבו כמה כאלו צצו אחרי הCOVID? או אחרי ה7/10? כמו פטריות אחרי הגשם... אנחנו חייבים להגיע לסיבה, לעשות סדר, לא ייתכן שדבר כזה איום קרה סתם ככה... ביום בהיר אחד...

נשמע שכל אחד מצא את ה"תרופה" שתרגיע אותו, אך בפועל, ביום יום, אנשים עם צורך גבוה במבנה, מדווחים על לחץ גבוה וחרדה, ככל שהזמן עובר, החיים מביאים איתם עוד ועוד סיטואציות של חוסר וודאות, והם מרגישים שהם מאבדים שליטה. אותם מצבים מלחיצים פוגעים בגמישות הקוגניטיבית שלהם, הם מסתמכים על חשיבה היוריסטית פשוטה ונוקשה, הם משתמשים בכללי חשיבה פשוטים או אסטרטגיות חשיבה מקוצרות כדי לקבל החלטות במהירות, מה שהרבה פעמים מוביל להטיות שגויות ולתוצאות לא רצויות בחייהם, וגם בחשיבה של "שחור ולבן", הם רואים דברים רק בשני קצוות קוטביים, ללא הגוונים האפורים שבאמצע, לא מתחשבים במורכבות של המצבים, דבר שגם עלול להוביל להכללות שגויות. מיותר לציין שישנן השלכות על מערכות היחסים שלהם, העבודה ועוד.

המנגנון הזה קצת מזכיר לי התמכרות, הקושי עם חוסר הוודאות, היעדר השליטה מביא את אותם אנשים לחפש דרכים יצירתיות להירגע, על מנת "להחזיר להם את השליטה" (שלא באמת קיימת). הפתרון הוא זמני ונקודתי, כמו פלסטר שמכסה פצע מוגלתי... עד הפעם הבאה, שבה שוב תתפוצץ להם הבועה והם יפגשו במציאות ... בין לבין, הראש לא נח, לחוץ, מלא בדאגות, OVER THINKING, מה לעשות איך לעשות, כדי "לשמור על השליטה", ששום דבר "לא ייפול", כך שהם לא יוצאים מה"לופ". הם בסבל, הם לא באמת מצליחים לפתח חוסן...

אז מה אני אומרת בעצם? קודם כל לעצור לרגע...

מה יקרה אם נרפה? ממה אנחנו כל כך מפחדים? מה זה הדבר הזה שאנחנו מנסים להחזיק כל כך חזק?

האם כך אנחנו רוצים להמשיך לחיות את חיינו?

להיות לכודים בתוך הגלגל, כמו אוגר שלא מפסיק לרוץ...

אולי זה הזמן לעבור תהליך? להגיע לטיפול? גם אם זה אומר לחוות סוג מסוים של כאב...

עד שלא נתמודד ונכיר באמת, לעולם נהיה כבולים בתוך חוקים וכללים שאנחנו יצרנו לעצמנו...

אם נצליח לראות את מה שמביאים איתם החיים, כהזדמנות ולא כאיום, נוכל לפתח חוסן, להגביר את היצירתיות שחבויה בנו, ולהתחיל לחיות את הרגע.

Burger, J. M. (1992). Desire for control and academic performance. Canadian Journal of

Behavioural Science/Revue canadienne des sciences du comportement, 24, 147–155.

Heckhausen, J., & Schulz, R. (1995). A life-span theory of control. Psychological Review,

102, 294–304.

Helzer, E. G., & Jayawickreme, E. (2015). Control and the “good life”: Primary and

secondary control as distinct indicators of well-being. Social Psychological and

Personality Science, 6, 653–660.

Kay, A. C., Gaucher, D., Napier, J. L., Callan, M. J., & Laurin, K. (2008). God and the

government: Testing a compensatory control mechanism for the support of external

systems. Journal of Personality and Social Psychology, 95, 18–35.

Landau, M. J., Kay, A. C., & Whitson, J. A. (2015). Compensatory control and the appeal

of a structured world. Psychological Bulletin, 141, 694–722.

Landau, M. J., Khenfer, J., Keefer, L. A., Swanson, T. J., & Kay, A. C. (2018). When and

why does belief in a controlling God strengthen goal commitment? Journal of

Experimental Social Psychology, 75, 71–82.

Langer, E. J. (1975). Illusion of control. Journal of Personality and Social Psychology, 32,

311–328.

Rothbaum, F., Weisz, J. R., & Snyder, S. (1982). Changing the world and changing the

self: A two-process model of perceived control. Journal of Personality and Social

Psychology, 42, 5–37.